פסק-דין בתיק ה"פ 60929-06-13

1.       עניינו של פסק דין זה בתובענה שהוגשה בדרך של המרצת פתיחה, בקשר לחשבון נאמנות שנפתח בעקבות תביעת נזיקין.

2.       הצדדים הסכימו כי ההכרעה בתובענה תהיה על יסוד הכתובים, ללא צורך בדיון פרונטאלי.

3.       בסופו של דבר טוענים המבקשים כי על המשיב לשלם להם מתוך חשבון הנאמנות סכום של 478,410 ש"ח למועד הגשת התובענה (30.6.13) ואילו המשיב טוען כי עליו לשלם להם סכום כולל של 410,058 ש"ח, אשר מקצתו מחשבון הנאמנות ומקצתו ממקור אחר.

4.         עובדות הרקע הרלבנטיות הן אלה:

א.     ב-1.11.12 ניתן פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בתביעת הנזיקין הנ"ל (ת.א. 1816/01). בפסק הדין נקבע כי על המבקשים דנן לשלם למישל אלפסי (להלן: אלפסי) סך 974,000 ש"ח (שם, בסעיף 12) ולויקטור מכלוף (להלן: מכלוף) סך 771,000 ש"ח (שם, בסעיף 16). עוד נקבע שם כי לסכומים דלעיל יתווסף "שכ"ט עו"ד בסכום של 408,000 ש"ח" (שם, בסעיף 18) וכן כי "הסכומים שנפסקו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל" וכי "הנתבעים ישאו בהוצאות התובעים בצירוף הפרשי הצמדה כדין מיום הוצאתם ועד ליום התשלום בפועל" (שם, בסעיף 19).

ב.     ב-5.12.12 קיבל המשיב מן המבקשים שתי המחאות לטובת הזוכים בתביעת הנזיקין: המחאה ע"ס 1,202,000 ש"ח עבור אלפסי והמחאה ע"ס 951,000 ש"ח עבור מכלוף.

ג.      ב-9.12.12 הגישו המבקשים ערעור על פסק הדין הנ"ל לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 17816-11-12). 

ד.     כתחליף לעיכוב ביצוע בקשר לערעור הנ"ל הוסכם כי המשיב יחזיק סך 500,000 ש"ח בחשבון נאמנות נפרד.

ה.     ב-29.1.13 התקיים דיון בערעור ובמסגרתו הושגה פשרה אשר לפיה "מסכום הפיצוי שנפסק ל[אלפסי] יופחת סך של 125,000 ש"ח ומסכום הפיצויים שנפסק ל[מכלוף] יופחת סך של 250,000 ש"ח. שכר טרחת עו"ד שנפסק בבית משפט קמא יותאם לסכומים החדשים כך שהסכום שיוחזר יעמוד על סך 375,000 ש"ח בתוספת החלק היחסי בשכר הטרחה לפי ערכי יום פסק הדין בבית משפט קמא".

בית המשפט נתן למוסכם תוקף של פסק דין.

ו.      לאחר ההסכמה שבמסגרת הערעור הציע המשיב להעביר לאלתר למבקשים את כל הסכום שעל אלפסי להחזיר (154,000 ש"ח דאז) וכן את הסך 200,000 ש"ח (המבטא חלק יחסי של מכלוף בסכום חשבון הנאמנות), תוך שציין שאת היתרה שעל מכלוף להחזיר (108,750 ש"ח) יחזיר מכלוף ממקורותיו שלו, לאחר שגם תיערך התחשבנות בקשר להוצאות שנפסקו.

המבקשים עמדו על כך שיוחזר להם לאלתר ומתוך חשבון הנאמנות מלוא הסכום הכולל שיש להחזיר וציינו כי לעניין ההוצאות ניתן להגיש בקשה לשומתן.

ז.      לנוכח המחלוקת הנ"ל, פנו המבקשים למתן פסיקתה וביום 11.4.13 נתן בית המשפט המחוזי פסיקתה מכח פסק הדין הנ"ל כדלקמן:

" 1.       לאחר הדיון בערעור הנ"ל נפסק כי:

            על המשיב מס' 1, מישל אלפסי ת.ז. 6838925, לשלם למערערים סך של 154,000 ש"ח;

            על המשיב מס' 2, ויקטור מכלוף ת.ז. 1055000, לשלם למערערים סך של 308,750 ש"ח.

2.         שני הסכומים הנ"ל יישאו הפרשי ריבית והצמדה למדד מיום 1.11.12 ועד ליום 29.1.13 והפרשי הצמדה למדד וריבית בגין חוב פסוק (ריבית פיגורים, כמשמעותה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961), מיום 29.1.13 ועד ליום תשלומם".

המבקשים מצרפים חישובי משערכת, שלפיהם לאחר צירוף הפרשי הצמדה וריבית רגילים מ-1.11.12 עד 29.1.13 מגיע הסכום ל-461,694 ש"ח ליום 29.1.13 ולאחר שמוסיפים לסכום זה הפרשי הצמדה וריבית פיגורים לתקופה שמ-29.1.13 עד 28.6.13 (ערב הגשת התובענה דנן) מגיעים לסך 478,410 ש"ח.

ח.     בשלהי חודש אוקטובר 2013 קיבל המשיב לידיו מאת מכלוף סך 108,750 ש"ח לצורך החזר למבקשים (בנוסף להחזרת חלקו היחסי של מכלוף בסכום שבחשבון הנאמנות).